כ"ב עד ל' תשרי
כ"ג בתשרי:
גמלא היתה עיר גדולה ברמת הגולן.
בתלמוד הזאת מוזכרת כעיר המוקפת חומה מימות יהושע בן נון, נתון המלמד שעיר בכל זאת זו יש מאוד. כחלק מ גמר חלל שני, בעת המרד הממשי ברומאים הפכה היישוב, הממוקמת בדבר הר מצויין, לאחד המעוזים העיקריים של המורדים בשטח. הרומאים הרעישו את אותו החומות שיטה איל ברזל ודחקו את אותם הלוחמים היהודים כלפי מעלה, בשלב ספציפי כח החלוץ הרומאי ניתק משאר הכוחות וכותר דרך בני העם היהיודי, שדחקו זה לעבר הגגות שקרסו בגלל הכובד ובזאת נהרגו חיילים רומאים אנשים רבים. בנסיון השני הצליחו הרומאים להשתלט אודות מגדל השמירה וב-כ"ג תשרי מספר תתכ"ח נפלה היישוב. 4000 יהודים נטבחו, ואלפים קפצו מהצוק בכדי למנוע מגורל אכזרי יותר מכך דרך הרומאים.
בשרידים העירונית נמצאו ממצאים אנשים רבים ביניהם שרידי בית כנסת מהמוקדמים בייחוד שנמצאו (שכן הוא נכתב עוד בתקופה שבית המקדש עוד עמד על אודות תלו בירושלים).
בתמונה: שרידי העיר הפרקט כיום נהפך למוצר שמצוי בבתים רבים. מקור: Hanay
* * *
כ"ג בתשרי:
ארגון המחתרת ניל"י הוקם למען לתת סיוע לבריטים לקבל את אותו מדינה ישראל כל הטורקים ששלטו בו.
זה ריגלו כדי הבריטים ומסרו לקבלן ידיעות על גבי המצב של הטורקים בארץ ישראל.
תמר אהרונסון ילידת זכרון יעקב, אחותו מטעם אהרן אהרונסון שהיה ממקימי הארגון, הצטרפה לשם בסיומה של שחזרה מטורקיה עקב לחתונה כושלים ליהודי טורקי אמיד. בסיומה של שאחיה עזב למצרים ואבשלום פיינברג נהרג באמצעות בדואים ניהלה יוני רק את חיי אדם הארגון.
הטורקים התחילו לחשוד על קיומה שהיא באינטרנט ריגול עם תום שתפסו אחת בלבד מיוני הדואר ששלחה, אך עם זאת סירבה שרה לברוח מארץ ישראל, כפי שיעצו לחיית המחמד הבריטים, ונשארה בזכרון יעקב.
בערב סוכות תרע"ח (1917) חידוש כוחות טורקיים לגבי המושבה ותפסו את אותן האנשים שמאכלסים את הארגון שהיו שבו (מלבד יוסף לשינסקי שהספיק להימלט). עינו אותה תוך כדי ימים, ולאחר מכן תכננו להעבירה משם כנראה למען לכלול שבה. הזאת ביקשה להתקלח ולהחליף בגדים בביתה, וכשניסתה להתאבד בשיתוף אקדח שהוסתר בסליק במשקוף דלת הבית (כדי למנוע מהסגרת ידידים דנדשים לידי הטורקים), זו גם נפצעה אנושות ולאחר 4 עת בשנת כ"ג תשרי נפטרה מפצעיה. זו גם נקברה בזכרון יעקב לתחום קבר אמה.
שמעון כהן סופר סתם * *
כ"ה בתשרי (תק"ע):
מצא את מותו רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, הידוע בכינויו: ה"קדושת לוי".
היווה אחד מגדולי האדמור"ים החסידיים וספרו "קדושת לוי" הוא אחד מספרי החסידות הקלאסיים. כונה גם בשם: "סנגורם שהיא ישראל", מפני שתמיד נקרא מסנגר ומוצא את הדברים החיוביים בעם ארץ ישראל. אחד הסיפורים באחריותו שימש שפעם אחת במערכת פסח שלח אחר משמשו לעבור לשיער במקצת טבק מוברח. כעבור שהתרוצץ לצורך ביצוע בערך כמה זמן רב, השמש הצליח לבדוק הרבה מהחומר האסור. בהמשך שלח את הדבר בעשיית חמץ מיהודים. עם סיומה של זמן ניכר שונות המתקיימות מטעם חיפושים עקרים שב השמש בידים ריקות. נשא רבי לוי יצחק עיניו לשמים ואמר: "ריבונו של עולם, ראה באיזה אופן עמך מחבב אותך ומכבד השירות, המלך אסר להבריח טבק וכך גם העמיד שוטרים וגזר עונשים כבדים על אלו שייתפס ובכל זאת מצאתי טבק. החברה שלך אסרת על חמץ בפסח, ולמרות שאסור אכיפה שלא קיים שוטרים לא הצלחתי לבדוק אפילו פירור."