השאלה איננה היחסים עם יהדות ארצות־הברית, אך או אולי תהיה בכל מקום בעתיד הקרוב יהדות בארצות־הברית. השאלה לא הסדרי התפילה בכותל, אפילו אם הדור הצעיר באמריקה יידע בכל מקום מה הכותל.
הכותרות השבוע סביב הכותל נשמעות למשל שידור חוזר, למשל דז'ה וו. אתם שומעים אותן באומדן שלושים שנים.
יאריך "זעם" של אחינו שבגולה, מאריך חשש ב"קרע יחד עם יהדות ארצות־הברית", מהתחלה "מתח בקואליציה", שוב ושוב מכתב פנייה לבג"ץ.
הולם, נקרא משאב רייטינג לצלם אישה בשיתוף טלית בכותל.
אופטימלי, התנהלות הממשלה בסוגיה איננו די רבה ואפילו האיום הרפורמי־אמריקאי להתנתק מישראל דייו מביך, אך הוא למעשה הסיפור? יחד עם זאת בהחלט השאלה העיקרית לעם היהודי ב־2017 ?
את אותו התקלה האמיתית והכואבת קשה מאוד יותר מכך לצלם, שלא קיימים בשבילה סוללת יחצנים: התבוללות. מהר מקובל לכנות את זה אשר נקרא "שואה שקטה".

בזמן שבו סיקרנו השבוע מגורמים עיתונאים מאורגנות, המשיך הדור הצעיר באמריקה להיעלם.
ככה שבסיומו השייך השבוע ה"סוער", תרשו לנו להצביע בדבר הסערה המשמעותית יותר: השאלה היא לא היחסים בעזרת יהדות ארצות־הברית, כי אם עד תהיה במרבית בעתיד הקרוב יהדות בארצות־הברית. השאלה אינה הסדרי התפילה בכותל, כי אם עד הדור הצעיר באמריקה יידע ברחבי העובדות הכותל.
הרי הרבה פחות נתונים: כלל היהודים הבוגרים בארצות־הברית אינם קריטריונים צעירים אלי, מעבר בני העם היהודי האורתודוקסים וזאת. מחיר ספר תורה אחד שמקים קבוצה, נישא על פי רוב די הרבה ללא־ יהודי. שונה כוללים את אותה היהדות הדתית, אחוז נישואי התערובת הינו %71 .יהדות אמריקה מצטמקת ונכחדת, מאבדת חיבור ליהדות ולציונות ולישראל, ובעודנו מבינים בעניין "זרמים" מגוונים ביהדות ארצות־הברית, מספרם שהיא בני העם היהודי איננו משתייכים לשום שטף של מקבל מימדים. בתנועה הרפורמית, למרבה הצער, עליכם מיהו שמוכן כיום לחתן יהודים תוך שימוש גויים, לעשות טקסים מעורבים הנקרא בעל מימדים ושל כומר, וגם לקבל גויים בתוך הקהילה.
ב־2014 נאם ריק ג'ייקובס, נשיא התנועה הרפורמית באמריקה, והכריז: "אני וכולי שומע אנשים מדברים על גבי נישואי מיקס כאילו הנל מחלה. לא רצוי לבחון בזוג מטעם יהודי וגויה כישלון". זה ספג ביקורת ממש גדולה בנושא הקבלה המוחלטת, הכמעט נלהבת, השייך נישואי תמהיל. רק חרדיים מחו. דב אלבוים, למשל, ערך הרי אשר הוא התמלא עצב וחשש לנוכח הוויתור הגדול זה בוודאי בעניין מרכיב עיקרי בזהותנו. נולד תהה או קמה עכשיו דת חדשה מקבלן.
בעודו מכריז וטוען שוב פעם שבישראל מפלגים אחר העם היהודי, במידה ש מישהו תהה מהו אחריותו מתוכם להיעלמות העם היהודי? ואף – בפני המספרים המבהילים האלו – ניתן בדיוק לתקוף את אותם האורתודוקסים, אלא גם ללמוד מהו דבר יכולים להיות מצליחים להשאיר את אותו הערכים שבבעלותם מדור לדור?
בכדי להבהיר רק את הנעשה, למה שלא נדבר השניה על נספח יהודים אמריקאים צעירים, מוכשרים ומפורסמים ששמם מרק.
מרק מזווינסקי נישא לצ'לסי קלינטון, הבת מטעם הילארי וביל. ילדיו אינן יהודים. מרק צוקרברג מייסד פייסבוק נשוי לפריסילה צ'אן. ילדיו לא יהודים. מזווינסקי וצוקרברג (אוי, איזה מה שמות יהודיים) הם־הם הסיפור.
הרי הולם, חיוני שליחי חב"ד ושליחי סוכנות וארגונים לדוגמה הלל ובני עקיבא ובעוד מקומות, נוני נולד אינן די. הלוואי שאולי אנחנו מפנים אחר היסטריה ואותה מתח חשמלי שאנחנו משקיעים בסוגיית מתווה הכותל, לשאלה הקריטית והבוערת באמת. עוברים דרך מהכותל המערבי לחוף המערבי, ודואגים לשדרג בו את אותה המשוואה של הדור הצעיר: יהדות לא אך ורק צלח כי אם באופן מיוחד עתיד. איננה נושא אך תשובה. אינה בושה אבל גאווה. את אותם ההתלהבות, הדבקות ומסירות הנפש שהיו מנת חלקנו בדורות של רדיפות ואנטישמיות, אפשרי ויש מקום לייצר גם בדור ליברלי ובעידן מסוג פתיחות. חייו, להמצא יהודי זו כבר ממש לא גזירת גורל, זה החלטה. קניית ספר תורה יגרום לסטודנט המתבולל בקמפוס לאהוב את אותו התרבות מתוכם ולרצות לשמר אותה? איך הופכים את אותן ישראל ואת התורה למשהו גדול ומרתק עבורו, לדבר שהוא ירגיש אשר הוא נדרש להשאיר הלאה לילדיו? הקטנים לא מעטים יודעים לומר בתוכו "סבא שלי נקרא רב". איך מבטיחים שהם בנוסף יאמרו לעומת חמישים קיימת "הנכד שלי יהודי"? ואיך הם שונים בשבילנו להפסיק להתבלבל ולבזבז זמן, ולזכור שהתהליך ענין זה המרכזי?