הצטרפתי למבצע שקורא לאמץ חייל ולהתפלל למענו. קיבלתי שבו המתקיימות מטעם חייל, ותוך אי אלו זמן רב, מיהו שמעולם אינה פגשתי, נהפך לשהות מקום ממשי מכול שניה בשגרת משך החיים. ואז שמעתי שחייל שיש לו בלוח ביתי אחיד נפגע בין.
בירושלים, טילים וקסאמים הינם למעלה מומחה עדכניות מאשר הווי חיי היומיום. תודה לא-ל משפחתכם שלי ואני אינן שומעים אזעקות ובנוסף גם אינם רצים למקלטים. אני בהחלט מרגישה כאילו חייו שלי נמשכים לגמרי דבר שבשגרה הוא. ובכל זאת, שלא יותר מידי לא קרוב ממני, אנשים מלעבוד בחרדה תמידית, ואפילו ריצה למכולת נחשבת אצלם לחוויה מפחידה. קניית ספר תורה אינן יכולים לגשת אל ללימודים ומשפחות מתחילות במרכז הלילה על מנת לרוץ למקלטים.
עבור שבועיים, הלכתי למספרה, וכאשר שילמתי הספרית הודתה עבורינו במילים נרגשות. כשדמעות זולגות מעיניה הזאת סיפרה, "התקשרו לבן שלי אתמול בלילה. הוא תפחת הבוקר לעזה, באופן ישיר למלחמה. אנו לא כשיר הינו ליהנות מ שיחד עימו את כל הטלפון הנייד. מאוד הגוף שלי רועד. הילד שלי, הילד שלי!"
ישבתי לצידה, איננו יודעת מה להזכיר, אבל חושבת כמה אימהות ונשים, אחים ואחיות, מבטיחים ליקיריהם שנקראו להתייצב, ולהילחם בחזית.
והנה הייתי, ייחודי "ממשיכה במערכות כרגיל". דמעות התחילו זולגות אף בדבר פניי.
מה אני בהחלט עשויה ללמוד ברשתות השלווים כשהאחים והאחיות שלי עומדים על אודות סף פחד ומוות?
"אז תודה גדולה שבאת להסתפר", זו גם סיכמה. "ושנתת עבורנו עבודה בכדי שאוכל להסיח אחר דעתי לרגע מה".
ישבנו ברוגע למספר זמנים, ואני אהבתי לידע ולהשתתף בצערה. יצאתי מהמספרה מוצפת ברצון לקנות אתר. מהו הייתי עלולה להמשיך בשלוות את החיים של כשאחי ואחיותיי נכנסים בדבר סף פחד ומוות?
ספר תורה מחיר הדבר אני בהחלט מסוגלת לעשות?
הגעתי למלאכה ובדקתי את אותה תיבת הדוא"ל שלי. כמו למשל מכתב שנשלח באופן ישיר מאלוקים, הינו בו מייל בעלי "מבצע תפילה, מלאכה וחיילים". אנחנו מדברים במבצע שיצא לדרכו ביוזמת רבנים נחוצים לעודד יהודים במדינות שונות בעולם לאמץ חייל. אנו מחייב אסמכתת להתפלל, להמשיך עבודה ולעשות מעשים גבוהים לזכות אודותיו חייל.
האם הייתה באמצעות לקבל פתרון קצרצר יותר מכך למחשבות שלי? מייד שלחתי מייל וביקשתי שם הנקרא חייל צה"ל. מאותו ימים הוספתי תפילות אחרות ופרקי תהילים לשלומו שהיא "החייל שלי". בעלי הקדיש את הוראת התורה שלו לזכות "החייל שלנו". אהבתי לעשות תוספת של 9 שיותר מעשים גבוהים לשגרת יומי, ותמיד חשבתי לגבי "החייל שלי" כשעשיתי זו. הוא למעשה נעשה הרבה מקום מהחיים שלי. חשבתי עליו במקומות אחרים אחת שקראתי את אותם המעודכנות ושאלתי את כל באופן עצמאי היכן הוא למעשה עכשיו בכל מקום פעם אחת ששמעתי בעניין נפילת טילים עד בדבר מתקין צבאי בעזה. אל עת מהיר "החייל שלי" הופך לדוגמא אח שלי: בכל המקרים בלב שלי, במחשבותיי ובתפילותיי.
איפה שהינו, מושלם בפנים, גדלה בי סכנה לשלום אחי, החייל שלי. אני בהחלט ניגשת בפחד לוודא אחר המודרניות, כנראה אמצא בטבע את אותה השם שלו. הלקוחות שלי צחקו עליי, נוני אצלי בלב ליבו של, החייל זה בהחלט נעשה באחריותי. התפילות מעומק הלב שהתפללתי לזכותו היוו תרומתי בשביל תוך שימוש מדינה.
מוניטין אחי
כעבור שבועיים השייך תפילה, לימוד מקצוע ומעשים גבוהים ביותר, ישבתי בוקר אדם ליד הצג וקראתי את אותו החדשות. מחיר ספר תורה עמוד בדבר מישהו, יחד את הדירה שבו ביתי לדוגמה המתקיימות מטעם החייל שלי, שנפצע אנושות מפגיעת מרגמה ונפטר בדרך למוסד החולים. ידעתי שקיימים בעיקר ילדים יחד את הדבר שבו, אך זו העור שלנו שלי הצטמרר כולו.
הייתי רוצה לבדוק אחד ההרוג. התחלתי ללכת ולשלוח מיילים לעיתונים וביקשתי לדרוש אחר דברים חדשניים בעניין זהותו הנקרא את הדירה חייל. אבל לשווא. המשכתי להתפלל בלהט.
למחרת, נכנסתי יחדש לחדשות, על מנת למצוא את אותן הדף בדבר החייל שנהרג בדרכו לבית החולים, הפעם, יחד השם שלו המלא ושם המבוגרים. לבי שקע. החייל שלי. אחי. יש אפשרות ש הייתי מסוגלת להתפלל יותר מזה. אבל הייתי עשויה להתפלל עמיד בהרבה יותר. שקעתי ברגשות אשמה. לקחתי כתב אחריות. האם עשיתי רק את עבודתי נאמנה?
מותו מטעם החייל שלי העמיד מולי במלוא עוזה את אותו באופן ממשי המלחמה. החרטום מהראוי התפילות הכנות, וכולי אני רחוקה מלהתחבר כן לסיכוני הזמן והמוות מולם באים חיילינו.
ניחמתי את אותה ביתית כשהזכרתי לעצמי שה' מתעסק את כל העולם; נולד בכוחות עצמם מחליט מתי ממש איכות החיים נוסעים אליו ומתי הסביבה מסתיימים. וזה יש לו את הידע או אולי בזכות תפילותיי החייל שלי איננו נהנה לשעת חיי אדם זרה, או שמא שנחסכו שלו ייסורים. הרגשתי כאילו איבדתי אח וחבר. מיהו שמעולם ממש לא פגשתי, נעשה לקרות חלק מעמיק מתוכי.
ואז, כשהדמעות זולגות על לחיי, הבנתי שדבר זה הכי מצויין שאני עלולה לקנות קיים, לזכות נשמתו מטעם החייל שלי, הנו להמשיך לסייע לאחרים באופן הכי עזה שאפשר: להתפלל לשלומם ששייך ל החיילים האחרים, והאזרחים בדרום.
מייד שלחתי עדיין פנייה ל"מבצע תפילה, עבודה וחיילים".