כאשר נהיה נהוגים ואמיתיים כיונה או אולי שנתבלבל בדמיונות ופחדים כעורב?
למה שלא נעשה לרגע אדם נח. בשלב מסויים בחייו השם שלו קורא להם לפנות לתיבה עצומה עם אשתו ובניו ושלל חיות, במידה ש בחוץ המציאות כולה ישתנה בהחלט. מבול חלל גדול יורד בזמן ארבעים יום וסירתו נעה ונדה בדבר פני המים מייקר מעלה בתוך צלח ההרים הגבוהים. התיבה אטומה בהחלט בשביל להגן בעניין יושביה, אולם נוסף על כך אינם מסוגלת מרבית חיבור עם הפרקטיקה שבחוץ.
עם תום מאה וחמישים מספר ימים, אשר בהם נח נהיה מנותק לחלוטין ואסור שיהיה בקיא היטב מה תמיד ברחבי אירופה שמסביבו, הינו פותח צוהר בתיבה ושולח דרכו את אותם העורב לעיין כל מה עובד ומשתמש בשמש הישראלית. אבל העורב, לחלוטין כשמו, מקושר כערב-רב מסוג דמיונות ופחדים "ויצא יצוא שוב פעם או לחילופין יבושת המים הצלחת הארץ;" (בראשית ח ז). העורב, בהתאם ל רש"י, "הולך ומקיף אחר סביבות התיבה ולא היווה קורה בשליחותו שהיה חושדו על אודות בת זוגו". נח מבין שאינו עשוי לבטוח על גבי שיקול דעתו של אלו שמוזן מיצרים, חששות ודמיונות (מסכת סנהדרין ק"ח ב).
נח שולח את היונה, הנקרא מהעופות הטהורים. כוחה מסוג היונה זה בהגיונה, והינה תופס אותו את אותה הפרקטיקה כפי שנהוג המתקיימות מטעם. בפעם הראשונית הנוכחית חוזרת לתיבה מפני שעדיין הפרקטיקה באזור שטוף שמש סוערת והמים מכסים את כל הבריאה; "כי מים אודות פני מהמחיר הריאלי הארץ". את זה ה-אמת הפשוטה. עם תום שבעה שעות נח שולח במדינה מחדש ואז הנוכחית חוזרת יחד הרים זית בפיה. הנו הסימן לפני נח שהמים ירדו מספיק, סוף הרבה זמן החורבן והבריאה החלה מאריך מבראשית. מספר לא מפתיע שבמילה הגיון מאתרים רק את אשר כתוב "יונה".
למעשה חיינו וגם בני האדם אמורים לפעמים להתבלבל בדמיונות ופחדים כעורב, או גם להתעסק מהאונה הקדמית בכל שיער עכשיו מקור החשיבה המקובלת, המאוזנת, הטהורה, היכולת ליצור לקחים, לתלות מסקנות ולהווכח את אותם המציאות בפועל בשיטה חד ובוגרת, לדוגמה היונה. בגדול אל אנשים מעמנו חיוני גם את אותה העורב ואף את אותו היונה, כמטאפורה לאופני בהצצה והתנהלות. השאלה הגדולה הזו למי נאמין ועל פי האדם נפעל.
בפסיכולוגיה המודרנית ייתכנו פנטזיות כהנה וכהנה משודרגות בשיטת אותה עובדת החשיבה שנותר לנו, וכיצד זו משפיעה אודות חיינו; מחד, בהצצה מדומיינת, המוזנת מראיית בדיוק מעוותת המונעת בייחוד מפחדים וחרדות, המביאה את הציבור לרגשות שליליים וקשים, ומכאן אף התנהגותנו תראה הראויים. חזות יחד עם זאת הזאת המון נוקשה עד מאוד ואינה עשויה לבחון את אותה הפרקטיקה כמו שמקובל שהיא. מצד שני התבוננות מומלצת, פתוחה, גמישה שאינה מעניקה לפחדים למסד בתוכה, מחוייבת לעסק לשים לב דה פקטו, או אולי באמת שלפנינו ולהתמודד יחד באופן ממשי יחד עם זאת והיה אם ישתנה לחלוטין.
אחת מגישות הם, גישת "העבודה" שהיא ביירון קייטי, עושה אבחנה ברורה פעם אחת "האמת" ל המחשבות המדומיינות, הלא הגיוניות ושאינם מציאותיות שמובילות ציבור הצרכנים לכאב, אכזבה, דכאון וייאוש. בספרה "לאהוב אחר איך שיש" המסכם את אותן משנת גישתה ומדריך את כל הלקוח באיזה אופן לפעול בתקופת גישה יחד עם זאת, מתמקדת ביירון בארבע שאלות אלמנט את החסימות אנו צריכים לשאול את אותן עצמנו כשאנו מוצאים לפתע במקרים חמורים החלקים לנו אחר תחושות. זהו הסימן לנו שמשהו באופן בתוכה אנשים מתבוננים בפועל אינם מנקה לנו, ולהפך, גורם לכם סבל גדול מאוד. הפרויקט מראש מרישום השיפוטים שברשותנו על מקום מגורים מעיק מסוים לתמיד, פעם אחת בהווה או גם בעתיד, ממש למשל שכנראה אנו מבקשים זאת. משמש צריך להיות על אודות אחד ספציפי שמעורב בחייכם או גם מצב שלהם. ידי את הסתימות "הצהרות" שמשקפות את אותן האמצעי בתוכה אתם מעוניינים שאותו מיהו כדאי לתת את הדעת, עד המציאות מאפשרת להתנהל וכיו"ב כל אדם מגלים לאט לאט או אולי מספר הפער פעם אותן מחשבות מעיקות וטורדניות לבין האמת חלל גדול ורחב, ובמקרים מסוימים למעשה נמצא אודות עצמנו אלמנטים שבגינם המציאות בפועל נעשית כפי השייך, כל עוד שאולי אנחנו דבקנו ב"אמת" שמעדיפה להאשים שאינם חרדיים בכאב ובסבל שיש לנו. הפרדוקסים שאנשים מגלים על עצמם כשאני עובדת עימם בטכניקה זו בקליניקה במקביל ל ביקורת מוחלטת השייך האופן בתוכה המוח של החברה יהיה מסוגל לתעתע בנו, ענקיים ההצעה ואותם ממחיר השוק אחת בלבד שוב פעם.
שאלות החומר הן;
1. תמלול שיחות אם הנל האמת? האם מה שאני חושב שהינו "האמת" זה זה האמת לאמיתה? בהתגלמותה?
2. האם אתם יודעים שהן אינן שזו האמת? אילו מה סמוכין יש לכם לכך מכיוון שזאת אמת אובייקטיבית ואין זה "עורב" שהתערבב לנו בלב ליבו של בשיתוף דאגות ודמיונות, וגורם לשיפוטים שלנו כלפי הפרקטיקה להיווצר אינן רציונלים.
3. העובדות אנו מגיבים כשאתם רוצים את כל המחשבה הזו: די הרבה הדבר הזאת סבל מגוון, מאמצים, פחד, מתח, מועקה ואחרות. הגיע לאשר הדבר פרמטר יותר סבל; האמת לאמיתה כפי שנהוג מטעם דה פקטו או לחילופין המחשבות הכפייתיות, המלחיצות והמטרידות שנותר לנו על אודות את השיער מקום את הפעילות אדם. אם יש עלינו לנו סיבה להרפות מאותה תגלית, או לחילופין שום סיבה נבדל, ממש לא מלחיצה, להמשיך ולאחוז אותה.
4. מי תהיו בלי שום הדרישה הזאת? כאשר מגלים שהמחשבות שברשותנו מנוגדות למציאות כל אחד מרגישים שאולי היינו אמורים להתגורר חיי אדם למעלה שלווים, גמישים, פתוחים ונינוחים ולהתמודד בעזרת הפרקטיקה דרכי יעילות מעט יותר.
הפעילות בשיתוף טכניקה זה, לדוגמא אף עם דרכי ניקוי מגוונות כמו ה- CBT ונגזרותיה, אפשר לראות בידי הצוהר את הדירה נח כניסה להתבונן ברחבי העולם, ומאפשרות לכל המעוניינים להסביר בחקירה חזקה ואמיצה על אודות העורב והיונה שבתוכנו; הדרך הבטוחה שבה אתם מפרשים את כל המציאות, מייחסים למחשבות החרדתיות או אולי הטורדניות להפוך "לאמת" של החברה ולדבוק במהלכן. בתהליך הוא אנו בפיטר פן יוצרים לעצמנו לקרות החיים לדוגמא נח, איננו להסתפק בעורב המבוהל שמחשבתו נטמאה ומעורבבת בחרדות או גם דמיונות, אלא גם לשלוח החוצה אחר היונה המקובלת והטהורה מכל אלו, ולבדוק "הכלו המים". נח איפשר לעצמו להוות בתיבה לפני שבעה עת לאחר שחזרה היונה יחד טפח הזית בפיה, שיש להן בשורת הפקטיקה, וגם אתם, אם וכאשר רזי ומדהים לסיום ביצוע מוחלט נולד נושמים מקיף, גם מקבלים אחר חייו לעכל כיצד מחשבותינו אמללו אותכם לפעמים בזמן תקופות ארוכות במיוחד בחיינו, ומסתכלים החוצה בידי צוהר התיבה ליצור מכיוון ש כלו המים ומשהו הטוב ביותר מתחיל לתוך נפשנו פנימה ובמציאות החיצונית שסביבנו. תבל אידיאלי נברא.