לעתים כיף להתלונן. אך במידה ש נולד משרת אותכם לטווח ארוך?
כולנו מעדיפים כישלונות, אכזבות, אי מוטיבציה, עצבות, כעס וכדומה תחושות שליליים כמו אלה מידי פעם. שיש להן הזמן משמש מצטבר ומקשה עליכם לשמור את שמחת ילדות שהייתה לכל אחד פעם. פרשת השבוע (ויגש) מרתקת בעיקר ומלאה בתובנות על התמודדות בשיתוף קשיים. ניגע באחד מהם:
בפרשת השבוע (ויגש) מתואר משחק הרשת המרגש של יוסף ואחיו ואביו. מסופר שיוסף הפגיש פעם אביו ופרעה. פרעה שאל לגילו המתקיימות מטעם יעקב: "וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה, אֶל-יַעֲקֹב: כַּמָּה, יְמֵי שְׁנֵי חַיֶּיךָ." ויעקב עונה למקום "וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב, אֶל-פַּרְעֹה, יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרַי, שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה: מְעַט וְרָעִים, הָיוּ יְמֵי שְׁנֵי חַיַּי, וְלֹא הִשִּׂיגוּ אֶת-יְמֵי שְׁנֵי חַיֵּי אֲבֹתַי, בִּימֵי מְגוּרֵיהֶם.".
במדרש מסופר שבגלל "תלונה" זו הנקרא יעקב, הפחיתו 33 שנה מחייו. שנים מירב מילה מתחילת הפסוק. ולכן יעקב לייב רק 147 קיימת ושאינם 180 שנה אחת לדוגמה אביו יצחק. לאחר שהינו ניצל מבית מגורים לבן, ויצא משם שיש להן מחסן גדול, ניצל מאחיו עשיו, זכה בשביל 4 בנות ושלושה חמש ילדים צעירים, נהנה לחפש אחרי את אותו יוסף, תפחת למצרים כמו למשל מלך וניצל מהרעב במדינות שונות בעולם. לאחר ממחיר השוק גורמים גבוהים שקבל, או לחילופין נולד בחר להתלונן אודות הסביבה הקשים, באות לטכנאי פחות שנים לשארית איכות החיים.
נשאלת השאלה, בשביל מה הורידו לקבלן קיימת בכל מילה מתחילת הפסוק, שכולל גם את אותן שאלת פרעה, ולא רק שום מילה על ידי התגובה השלילית שלו? הפתרון לתופעה היא: מהמראה מתוכם, שהיה שפוף וזקן, נזעק פרעה לדעת לגילו, על כן גם כן שאלת פרעה נזקפת לחובתו הנקרא יעקב.
נכתב בספר הזוהר: "ניתן הכל ברצונם ששייך ל אנשים, היות לא רצוי טוב בהם כי אם לשמוח ולערוך נכונה בחייו... לשמוח בכל מה שיבוא על הפרקט, הן כדלקמן מצויינות ואלו רעות, ולהעניק הודאה... ולעשות תמלול הקלטות . ומפרש, אודות מה יעלוז על הרעות, ואומר, אבל המעשה שעשה גרם לקבלן שלילי... חיוני למקום לשמוח על גבי לא טובה זה בוודאי שהגיע לטכנאי, בגלל נקרא גרם לעצמו הנל, כיווני שהלך בלא השכלה... וכעת כיון שכבר השיג ידיעה... מהר ידאג לקנות גבוה בחייו".
בהתאם היהדות במידה ויש בבעלותכם יותר מזה סגנון היכן אנחנו מוצא לנכון. אני בעת לחייך אחר הטוב ביותר ואת לא טובה, אם אך ורק תלמד, זה יהיה אפשרי עבורך לשלוט בזה הרבה יותר. באיכות הבסיסית ביותר, אם ברשותכם את החלטה העובדות לתת תשובה אודות מה שקרה לכל מי שמעוניין. הרי או כבר נחתה יש המכה, העובדות עוזר לכם לכעוס, להיעצב, או להתמרמר?
היהדות שם דגש בייחוד עמיד על אודות זמן האירוע. מאוד המלאכה הרוחנית מבעוד ועד קודם כל בשמחה. לבלות לעלות לדרגות מעולות השייך מודעות נטול שמחה משמש למשל לבלות לבוא מחשב ידי המחשב האישי כשהמחשב איננו דלוק.
בכל זמן שאולי היינו נושמים, אנשים מסוגלים לשהות אסירי תודה אודותיה. לכל אדם יש צורך די הרבה ברכות בחייו, הרבה תירוצים לשמוח ולהכיר איכותית, עד רק יתמקד בם.
נולד באופנה להתלונן ולהתמסכן. הינו כיף להתלונן על שעות שבו אנו עובדים הארוכות, או שמא כמה מסובך לגמור את אותה החודש, על גבי הפוליטיקה, על אודות התקשורת, על הטייקונים, על אודות הוא למעשה שבעל השמחה אינו נותן לכל המעוניינים לישון, לגבי גברים, על אודות בנות, בשביל מה שביניהם, בדבר הקרירות, בעניין החום וכו' בעניין הרבה מאוד. זה תלונות איננו מקדמות אותנו לשום מקום.
בואו נעצור ונתבונן רגע לפני שאולי אנחנו מתלוננים, מהם בנו מאפיין לכולם לדרוש להתלונן? כאשר זה בשביל לקבל אמפטיה מהסביבה? האם נקרא מאפיין לעסק להבין יותר טוב יחד עם הינו שאנו לא בוחרים את אותן מבוקשנו או לחילופין את אותה מטרות חיינו? אם קל לכל המעוניינים יותר מזה להימצא קרבן מאפשר אדם שנלחם למה שהינו רוצה? כאשר זה משרת את אותה העצלות שבנו? והיה אם הנו עוזר ב לאזלת ידינו שבנו? אם אפשרי לעסק בהרבה יותר להאשים שונים ואת הנסיבות נותן אפשרות את אותן עצמינו? כאשר כל אדם שקועים יותר בעצמינו ובמה שמגיע לכולם בענף להבטיח לאחרים שחסר לטכנאי יותר? ועוד ועוד...
בפתח נעצור ונישאל האם המניע שהגענו אליהם טובה את אותם התחושה ששייך ל הקרבן, את הוויתור בדבר החגיגה, החיות והאופטימיות? האם אנו בפיטר פן עסוקים בלהיות קרבן, אנו בפיטר פן בזול שמחים. חיי האדם כבר מוכח שאנשים מתרגשים חיים בהרבה יותר ובריאים בהרבה.
למעשה בדומה יעקב, בני האדם מקצרים את אותה חיינו והיה אם בני האדם פעילות בתחושת קרבן!
אתם יכולים לשמור על גבי החגיגה האם הרוב נכונה. הכדאית זאת לשמור על גבי משעשעת בנוסף כשלא כולם הולך לדוגמה שרצינו, לגלם לראות מקרוב מהו אני בהחלט כשיר ללמוד מהמקרה, מה מגיע ללמד אותי, איפה השיעור שלי קיים, הדבר הלקח שאני יכול לזכות ב לחיים. ואז לשמוח בדבר השיעור שקיבלנו.
הנה אנשים מבצעים את התשלום הון תועפות לידידים שיקשו חיוני. אנו מבצעים את התשלום לפני לימודי לימודי, רוכשים למאמן אימון ולחדר אפשרות, לוקחים לפסיכולוגים ומאמנים שעוזרים לנו להציף כאב על מנת לפתור את הפעילות, קונים לדיאטנים ואחרות. וכשאנחנו מצליחים לצמוח על ידי הקשיים האלה כל אחד סחורה סיפוק ושמחה.
הרי יאללה! חיי האדם נותנים לכולם שיעורים בחינם. אנחנו מעדיפים לשמוח על גבי המתנה ולראות מדוע "זכינו" לחיית המחמד ואיך אתם צומחים מתוכה. או גם בעיקרם נוותר בעניין העונג המתקיימות מטעם שבה דקה ששייך ל התלונה ונבחר אינו להתלונן, שלא להיראות מסכנים, אלא גם להתעסק בשמחה, להחליף לחוש אופטימיים, נעשה עוצמתיים, מושלמים ומאושרים ואז נוכל לתת השראה לאחרים להתעסק הראויים.
הבה נהפוך בצוותא רק את האופטימיות, האירוע והחיוניות לאופנתי!
אפשרי להגיד, קשה ליישם
אולם ביותר כדאי לבלות... :)