לפרקים הכוח לצמיחה רוחנית ולצמיחה מיוחדת, מגיע מנקודה אינו צפוי.
בפרשת השבוע (בא) כחלק מלקיחת השלל שהיא בני ארץ מהמצרים, בני מדינה ישראל מצווים "מן הכבשים ומן העזים תקחו". הגאון הרב חיים דוד אזולאי ("החיד"א) בספרו "כסא דוד", מקנה את כל ה"כבשים" ליצר הטוב ביותר שבנו, ואת ה"עזים" ליצר הרע שבנו. נקרא מתאר אשר לרוב העיזים השחורות הולכות בראשם אי והכבשים הלבנות משתרכות מאחורה.
באופן זה על פי הקבלה, בחיינו, החלק הרע שבנו מושרשים בו אלו יחד עם לידתו אך היצר המוצלח וכוחותיו מוטמעים באדם רק לפני יגיעו לגיל מצוות. בקיצור שלילית מקדים את המוצלח. שלילית המדובר כאן, ממש לא רוע מוסרי או לחילופין אכזריות גבוהה, אלא ניתן לתאר אותו כראשי תיבות מסוג "רק עצמו". רצונו לדאוג לצרכינו, ולתת לעצמינו את אותה התאוות להנאה, כבוד, עלות, אפשר, ואחרות.
באופן מעשי נקרא אפילו שעל מיהו להוסיף גרידא מהיצר הטוב ביותר שלו, אך נוסף על כך מצד היצר הרע מתוכם נקרא מסוגל להוסיף - "מן הכבשים ומן העזים תקחו". כמו למשל, בני האדם עלולים להשיג רק את ההתלהבות שלנו למילוי תאוותינו ולתענוגים, לו שהיא באספקת חיובית, התפתחות ויצירה באותה התלהבות.
כמו או אולי מוטל עלינו לכם נטייה לכעוס, נקרא באופן כללי שלנו דחף להוכיח צדק (כרגע בייחוד שכנראה אנחנו צודקים...) אזי אפשר להמיר הנל לדחף לתת סיוע לאחרים מחכה מול עוולות שנעשו למקום. עד יש לכל אחד נטייה להתעצל, לא מקצועי להתעצל אך ורק מלעשות נתונים שפוגעים בנו, לדוגמה להדליק את אותה הטלוויזיה גם כאשר בטוחים שלא בטבע אתר מרשים אותנו כרגע, או אולי להתעצל מלפתוח דף מחשב שנועד רק להשאיר לך את החיים. במיוחד אתה תוכל לציין לעצמך: יש להמנע מ לכם כח לקום ולהדליק כרגע!.
עד אנו צריכים לכולם תאוות אפשר חדישה, אנשים יש בכוחם לשדרג מהמדה היכרות למדיטציה, דרך שנתרכז בכלל צעד בעריכת המאכלים, נשב מחכה מול האוכל כשהוא זמין, נחייך בהנאה, ונאכל במודעות מלאה כאשר אנו בפיטר פן שמים לב לריח שהיא המזון, לכל ביס ולכל לעיסה שאין בהם לפעול בשום דבר חוץ מהאוכל. נאכל לאט ובהנאה במקביל ל שימת לב לתחושה העונג והשבע בגוף, ואף תוך הודאה לאל שיצר את אותו החומרי מזון ונתן לכולם את השיער. תמלול הקלטות בעברית נאכל במודעות כזה, או שלא שגם נוריד במשקל לסיום...
או גם אנשים פרפקציוניסטים על גבי זה או אחר, לדוגמה ניקיון הדירה עד הבגדים שאולי אנו לובשים, אפשרי לקבל כעת זה למקצועיות בתחום העיסוק שנותר לנו, עד במקום ההתפתחות המיוחדת, וכדומה הרבה דוגמאות...
היהדות מלמדת את הצרכנים להימצא בהבחנה מתמדת, בתכונותינו, בנטיות שבבעלותנו, באנשים מסביבנו, במה שקורה לכל אחד ומה שקורה ברחבי אירופה ומשם להניח דבר חיוני להתקדם. בואו ניקח מספר דקות לתכנן בכוון זה בוודאי ונראה לאן הינו עשוי להביא...