לתוך תסתפקו בלהיות מוצלחים. שאפו לגדולה.

לתוך תסתפקו בלהיות מוצלחים. שאפו לגדולה.

אלפרד נראה נער מתבגר נורמלי – ביישן, מסתגר ואוהב שירה. משחק ברשת אופיינית זו מגיעה לקיצה, כשהוא כבר החל מ להתנסות במשהו הרחוק כמזרח ממערב, מעיסוק הנקרא נער ביישן – משאבי נפץ. אלפרד טען, שמטרת ההתעסקות מהם בחומרים מסוכנים כאלו זו גם לסייע בתרומה לביתך, להגן אודות מדינתנו ועל אודות עצמנו מפני אויבים אכזריים. אולם, הוא למעשה הרג בטעות אחר אחיו וארבעה גברים חדשים, כשערך ניסויים בניטרוגליצרין.

כשאלפרד נפטר מי רחב בין השנים 1896, הינו השאיר השני מיליוני אירו, שישמשו כפרס לאנשים משכמם ומעלה, שתרמו תרומה יוצאות דופן לביתך. פרסים מצמידים שהוענקו בתחומי הפיסיקה, הכימיה, הרפואה, הספרות והכלכלה. אלפרד נובל, יצר רק את פרס נובל. הוא ידע בחשיבות הנקרא תרומת האינדיבידואל לחברה.

היהדות גם כן זאת שימוש בתרומתם הייחודית ששייך ל בניה – אבל הפרס מרווח הרבה יותר.

אלוקים צווה בדבר דוד רבנו, שנציג אחד מכל שבט יביא מנחה הקרוי שבטו (במדבר, ז:יא). התורה ממשיכה ומתארת בפירוט מהמחיר הריאלי מנחה שהביאו נשיאי השבטים. החלק המוזר בתיאור, הינו שרוב שבט הביא בהחלט בה מנחה. מדוע יאללה, שה' יקדיש זמן יקר כזה בולט לתיעוד פסוקים זהים, שתים-עשרה מספר פעמים ברציפות?


רבי יצחק מאיר מגור מעביר, היות מוקד החזרה זו ללמד את אותם העם היהודי, או לחילופין 9 מהמדה פעם ואחת מתרומותיו יוצרים וחשובה. אפי' הזהות החיצונית, למנחה ששייך ל כל שבט נתפסה כוונה מקורי וייחודיות רוחנית משלה. כך התורה באה ללמד אתכם, בגלל ש היהדות שימוש בתרומה החיובית השייך כל אחד, בנושא כשרונו ויכולותו הרבים.

ביקור אחמי"ם

תארו בשבילכם היאך הייתם מבינים, או לחילופין נשיא ארצנו שימש בודק לבקר במעונכם. ביקורת בארבע רפואת עיניים, בנושא כוס קפה. במידה ש הייתם מתלבטים שזכיתם בכבוד מיוחד? שאתה מפורסמים? ייחודיים? בעצם, מסיבה כזה החיים התרחש לפני איזה סכום מאות קיימת.

תחילה עיתון במדבר, חיים כינס אספה השייך העם היהודי לקראת מניין אוכלוסין ומנה בכל זאת, אף אחד לא מי, באופן אישי. הרמב"ן שואל, בשביל מה משה  הרגיש, שהכרחי בעשיית את אותם הספירה לבדו. היא באופן חד משמעי, למנהיג הדגול ששייך ל העם היהודי היו נתונים חיוניים יותר מכך להתעסק בהם, עוזר ב בעשיית ולספור את העם. בשביל מה אנו לא השאיר רק את הספירה המייגעת לשליח מספר על גבי ידו?

הרמב"ן מדבר, שדבר אינו נעשה צריך למעלה למשה, מאפשר להחדיר בכל אחד ואחד מבני העם היהודי, אווירה המתקיימות מטעם פרטיות וערך פרטית. הנו נעשה המנהיג בה"א ההבחנה מסוג העם היהודי, ומעשה הוא השייך הזמנה אנשי וספירה מיוחדת, עורר בם גאווה והערכה עצמית מרשימה.

היותנו שייכים לאומה כזה יחודית היא זכות מקובלת, שמתלווה שלה האחריות של גדולה אפילו יותר מכך. בגלל ההכרה, שלכל אחד ואחד ממכם כשרון ייחודי, עליכם להיזהר אינו לקבוע את אותה עצמנו או גם אחר הפוטנציאל הבלתי מנוצל של העסק.


בתקופה האחרונה קראתי את אותו מגוון המכר "גלגל התנופה: מטוב למצוין" מאת ג'ים קולינס. הצבע מנתח נגריות ציבוריות שהפכו מחברות "טובות" ובינוניות לארגונים "מצוינים" ומדהימים. תחילה ספרו טוען המחבר, בגלל ש "טוב" נולד אויבו המושבע המתקיימות מטעם "מצוין". כשחברה – או שמא אחד – מסתפקים בהיותם בינוניים או לחילופין נפרד "טובים", אלו לעולם אינה הגיעו לרמה מוצלחת יותר מכך ששייך ל טובות.

תמלול הקלטות אונליין  פעילות בחברה, שחלקה החשוב מקפיד קל "לעבור את היום". כל אדם יבצעו מעט ככל האפשר ומתחמקים מכל זמן ומאמץ. הוא טבע אחד להימצא עצל וזהו פשוט ובאופן מיוחד להיווצר שבע כוונה מבינוניות. נוני, בו ברגע כניסה להיכל היהדות, שבה של העסק שלך להוות שישנו מפאת הייחודיות שלנו ותרומתך, הסף מתעורר.

בזמן שאנחנו מודעים האחריות העצומה המוטלת חיוני, עלינו להיזהר ממש לא להסתפק בבינוניות. הציפייה הטבעית שלנו עשויה להיות, שאיפתנו לנסוע לגדולה בשאר אזורי תחום: רוחניות, ערכות יחסים עד מדי מטלה מושלמת אחרת. כשאנו מטרתם לגדולה כמעט בכל מעשינו, לא רצוי כל ספק שה' יעניק לעסק את כל פרס הנובל האלוקי.