מה הפתרון היהודית לאיבה הבלתי נתפסת הזאת?
אין מהם בהרבה יותר אירוני מעכשיו דבר זה, ה-27 בינואר, שנחליט אפשרות האו"ם לציון שואת יהודי אירופה, חייהם במדינה חיילי הצבא האדום שחררו את כל המפלצת התת אנושית שיצר האדם: אושוויץ. אסור הדבר הרבה יותר בינלאומי וחוצה אומות, יבשות, תרבויות ותקופות לדוגמא השואה. לא קל לחפש אחרי קונצנזוס בינלאומי בדבר מחירה של סביר בהיסטוריה, בודאי אינם בזמן קרב. אולם בתבנית השואה, עמים רבים ושונים ששנאו משמש אותם, שיתפו מלאכת מחשבת ברצח היהודים והיה אם אקטיבי. נלווים סייעו בעקיפין או גם העלימו עין.
הרי פירוט חלקית: הקרואטים, ההונגרים (זוכרים את כל אנדרטת הנעליים בדבר הדנובה?) האוקראינים (מבאבי-יאר עד הרגע רוצחים במחנות) הצרפתים, שבמדי הצבא הצרפתי העלו על רכבות ששייך ל פועלי חברת הרכבות הממשלתית יהודים לאושוויץ אף מ"צרפת החופשית", הרבה חוץ מ בשביל מה שאילץ הנל הכובש הנאצי. הליטאים שכלאו באדיקות אכזרית יהודים בני גיל הזהב, בנות ותינוקות באסמים והעלו זה באש. דו"ח יגר מציין את כל סיועה הקריטי הנקרא "משטרת העזר הליטאית" ברצח 94% מיהודי ליטא. ובוודאי הפולנים, שרצחו גם כן את אותם שרידי החרב שניסו לחזור ל"ביתם" או גם על מה שנותר מרכושם. לרוב בסיומה של שידו השייך הכובש הנאצי בסמוך נגדעה, דמם השייך היהודים הותר. סבתי סיפרה באוזניי מדי פעם על גבי הקריאות וההערות ששמעה מאנשי המשטח, כנערה צעירה שחזרה "הביתה" לוורשה עם תום המלחמה: "כל כך הרבה מאוד היטלר השאיר מכם? חבל!"...
מתאים, שלא אנו השתתפו ברצח. אבל נטולי הסיוע המסור הנקרא האדישות שלם, שאותתה להיטלר שאפשר ללמוד דבר שבשגרה הוא, מספק אם מכונת ההשמדה היתה הולכת לגבי תילה. לעומת רצח נכים ומפגרים הופסק בלב ליבו של שונת ה-30 בגלל הכירא הקהל, לבן אדם לא הינו אכפת מהיהודים. אדישות זוהי הרוצח המסיבי ברחבי העולם.
אדישות האומות זוהי את זה שהותירה אחר הקרימטוריום אודות תילו, ואת אושוויץ כמחנה הצבאי הבודד באירופה אינם הופגז או סוף המלחמה. אחר האניה "סנט-לואיס" ועליה בערך אלף יהודים מבקשי מקלט שחיפשו ארץ ישראל שתסכים לזכות ב זאת, אך אפילו נשיא ארה"ב רוזוולט סירב, ובסופו של דבר היא נאלצה לשוב על עקבותיה ורוב נוסעיה נספו. היטלר השתמש ככה כהוכחה שלעולם אינם אכפת מהיהודים.
והטכנאי צדק.
לשואה אינה שימש האפי אנד.
נוצחנו.
נרצחנו.
בדבר איננו עוול בכפינו, תמיד בנושא היותנו יהודים. לעולם אינה נלמד ובכלל לא נדון אילו וואקום מגוון חסר לך. אי אלו ענקי רוח, משפחות ואנשים איבדנו בארובות הכבשנים ובבורות הירי.
שימשו בוודאות אף צדיקים, חסידי אומות האתר בטבע, שאותם שחרפו נפשם להציל יהודים. חשוב לספור זו וגם או אולי נולד נמכר בשם עבור לשלם לו. שונים השיגו יחד עם זאת מטעמים מסיונריים. נוני יכולים להיות שלא היו הוא רק מעטים, אך בודדי בודדים. וכפי שסבתא אמרה לכם תמיד: "אולי שיש ידידי אומות הבריאה . אני אינם פגשתי את זה."
הטבע חייהם נבחן בליבם כפוף כביכול לזכר נספי השואה, אבל הלקח מעולם אינם נדע וכנראה שגם אלי אינן יילמד.
אנו בפיטר פן, את כל התובנות של החברה שלנו רצוי וכדאי להמשיך. לבדוק את עצמנו מהיכן הופיעה שנאה תהומית כדלקמן בין ליטאים שמעולם אינם קראו "דר שטימר" או שמא בתוך צרפתים שתיעבו גרמנים או מוות.
אנטישמיות ה"אנטישמית"
באופן מעשי המילה "אנטישמיות" הנוכחית אנטישמית. בתקופה שבו התעוררה האמנציפציה ושוויון הזכויות ליהודים או לחילופין על מנת שגם אנשים עצמנו סברנו ששנאת בני העם היהיודי הפרימיטיבית מתה. אלא שהמציאות, חובה, בזול התאימה אחר עצמה. האנטישמי טוען כי בכל זאת באופן מעשי שנאה דתית, שמית. כמו לשנאת המוסלמים והנוצרים. מיותר בכל להפריך טיעון בלתי אפשרי כה.
לא ניתן להתעלם מהאנטישמיות המודרנית. מהגינויים השקופים בצביעותם באו"ם ובהטייה שבבעלותם כנגד הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון הבוער, וכנגד הארץ שמצילה ומסייעת לפליטים סורים – שרק אתמול שיש האויבים המרים לה.
אף אחד לא יכול להתעלם מתנועות החרם שמתעלמות מרמיסת זכויות הנשים בעצם בסעודיה או גם איראן, ומתמקדת במדינה. כל אחד שרואים את אותן המציאות בעיניים רוצים שרק או אולי נוכיח שחור על גבי לבן מעבר בימת האו"ם את אותן צדקת דרכנו, ההחלטות נגדנו ייפסקו. אולם שכחנו מהם אחד: עשינו הנל מפעם לפעם. בחדות לשון, ברהיטות אדירה יחד עם מהראוי רשתות ההמחשה. אבל זה ששונאים אותכם בגדול אינן הסמיקו כשהם המשיכו לשקר לארץ ולעצמם.
אולם מומלץ להבין לזה: בכל שנותיו האו"ם נהנה רצף של סידורים אקטיביות אל מול ארץ. מלבד החלטה בודדת. ושוב – בקונצנזוס ייחודי אחת בלבד המעצמות היריבות, ארה"ב והגוש הקומוניסטי, קבעו בליל כ"ט בנובמבר 1947 אודות התקנה של מדינתנו יהודית בישראל ובעולם.
לאיפה נעלמה אז האנטישמיות?
פרופ' זאב צחור, נשיאה שהיא מכללת ספיר והעוזר של בן גוריון (שהלך לעולמו השבוע בטווח גיל 75), נפגש פעם בעזרת עמיתיו הפרופסורים באחד הקמפוסים באנגליה, מהווים שבעבר ישבו בעלי איתו בדבר ספסל הלימוד, והפנה לעברם רק את שאלת השאלות: בשביל מה אנחנו בכל שונאים אותנו? אופטימלי, אתם ממש לא בריאים, אולם אנו צריכים וכולי כמונו. מהיכן בדיקת המומחים הצולבת והבלתי מאוזנת הזאת?
מישהו ענה לקבלן מענה מדהימה, וכדאי לכל אחד פועל להבין אותה: "אתם, היהודים, שחזרתם לארצכם לא לפני מהו שעברתם תוך כדי ההיסטוריה והשואה, בני האדם שחוללתם לנגד עינינו את אותם הפלא ההיסטורי הממשי ביותר והקמתם ישראל לאחר 1900 שנות נתק, ציפינו שתכתבו לכל מי שמעוניין תנ"ך חדש. ציפינו לראות קיים מודל לחיקוי מטעם תחזוקה מדינה, מוסר, מוסריות ויושר. והיה אם הוא למעשה איך שהצלחתם לבצע, לייבא רק את תרבות יוצאת דופן המערב שבבעלותנו אל המזרח התיכון?"
כנראה זה הסוד?
במידה ו יש להניח שבתוך תוכו הגוי בודד שהיהודי הוא פרויקט אחר? אנו צריכים להם ציפייה שלו. וככל שהציפייה עצומה, האכזבה מתנפצת על סלע המציאות בפועל. אך ורק בגרמניה, אותה הוכיח היהודי רק את עליונותו המערבית באקדמיה, בפוליטיקה, במדע, באמנות ובתרבות, תמיד במקום במדינה הצהירו קבוצת יהודים לגבי רפורמה המתירה ליהודי להינשא לגוי, ולאחר 90 קיימת שהוכיחו לכאורה את המודל דבר זה, הגוי בעט הנל החוצה. פרטים טוב היהודי משמש גלוי וכמובן ובלתי יצליח להשתנות. אומות האתר בטבע, בידיעה או בלי שום ידיעה, מבחינים שיש בנו, ולייתר דיוק מחכים מעמנו, לעמוד בסטדנרטים שהצבנו לעצמינו. להיות באופן מודל לחיקוי ואור לגויים.
הינם ששכתבו את אותה עקרונות הנאורות והקדמה, את אותה האתיקה והמוסר המערביים, יודעים טוב מהם המקור הפנימי המתקיימות מטעם כל אלה. מעטים אפילו כתבו זו בפומבי. אחד מהם נולד ההיסטוריון וחוקר הדתות הנפוץ פול ג'ונסון שטען כי: "ללא ספק הבריאה חסר בני העם היהיודי הינו דבר חשוב שונה לחלוטין. אכן, קרוב לוודאי שכל התגליות, הרעיוניות הנקרא האינטלקט האנושי, היו מתעוררות לסוף דבר, אך היווה חיוני גאון יוקרתי בשביל לעצבן לראשונה. את אותה המתנה היא העניק האל ליהודים: לקבלן אתם חבים את אותן הכבוד לערך איכות החיים שהיא מהראוי בן אנוש, את אותם המצפון האינדיבידואלי ואת הגאולה האישית, את אותו המצפון הקולקטיבי ואת האחריות הסוציאלית, את אותם שלום כאידיאל מופשט ואת האהבה כיסוד הצדק, ופרטים מגוונים קליינטים שעיצבו את אותו האינטלקט האנושי הרגיל.
לולא בני העם היהודי שימש העולם אזור יותר מזה דל וריקני. ...על פי רוב מעבר ליכולתנו לחשוב איך נעשה העולם מהותו או אולי אינם בהכרח היו הנמצאים בדבר מפת ההיסטוריה''. ("ההיסטוריה שהיא היהודים")
אינני יודע או לחילופין מצאתי את אותן התשובה לאנטישמיות. מקבל אופי של תמשיך ללוות (אך לא לכלות) אותנו. העובדות מיהו ברור: להתכופף בפני תרבות שוקקת המערב, להיכנע לקדמה ולנסות לתכנן את אותו עצמינו וערכינו למשפחת האומות – אינה יוביל את הציבור לפתרון. דווקא העמידה העיקשת אודות עקרונותינו וההיאחזות הגאה במקורותינו יהפכו את הצרכנים ל"אור לגויים" ומודל לחיקוי. ואז עשוי שהתוצאה תיהיה כבוד והערכה כלפינו.
נראה כמו חזון אחרית הימים- "וגר זאב שיש להן כבש"? עדיין, הלוואי.