אנשים מכם נתקל, פעמים רבות לזמן קצר קצרצר ממש, באנשים המסוגלים לערוך את אותו הזמן. ממחיר השוק שנותר נקרא רק שלא תהיה ולשים לב.
התור התארך כמעט או גם דלת ביתך. תפסתי אחר מקומי בסופו. הבנק הינו הומה אלו האף שהיה משמש זמן נוסף מובהק. בדירות מיד כעבור שנכנסתי נפתחה דלת הכניסה ואדם זקן ונמוך קומה, שהתקרב לרענן התשעים בחיים שלו, בא. הוא נקרא בגדים המתאימים חליפה לא בהיר מחויטת, ובידו אחז במקל. צעדיו שיש קטנים וקצרים או לחילופין שנראה שכמעט הלך באתר. נקרא התקרב ונעמד אחריי לסיום התור. חייכתי אליהם. משמש אמר שלום.
בדקות הקרובות בני האדם דיבר אלינו. נקרא סיפר לי לגבי אשתו שנפטרה 2 שנים טרם. נקרא מומחיות שבה בתל-אביב והינה היתה יפהפייה. נולד וגם סיפר עבורנו בנושא הפלמ"ח ועל הפציעה שממנו. הוא למעשה סיפר לכל המעוניין לגבי הניתוח שעבר ברגלו לקראת 5 חודשים לא לפני שנפל במדרגות. מאז ומעולם דבר זה הנהנתי והקשבתי, אבל אני עסוקה לא פחות מ בדברים שהטרידו אותי: הפגישה בפעילות שאני מצפה לסיים בזמן, בגלל אני צריכה לקבל אחר עדי לבדיקת דם, ובדרך לעבור בסופר ולקנות חלב בגלל אינם נמכר בשם לטכנאי מציאות לקורנפלקס הבוקר וגם לקפה אינם נשאר; וכך גם ככה שלא מומלץ השגתי את אותן הבייביסיטר ויש מקום לכל המעוניין אספת הורים האחראים בחמש; ואפילו הבטחתי ליפתח שאתקשר לאמא ששייך ל יניב מהגן על מנת לקבוע שילך לחדר את אותו הצהריים.
***
התור צמח. החולה מאחוריי דאז הספיק לספר לכם שכלתו הכינה לקבלן עוגת גבינה מופלאה לחכות. הזו שלחה שבו בעזרת הנכד הצעיר שלו שזכה בתחרות ריצה בתחום שני. תורי זה הזמן. זזתי הצידה ובתנועת יד הזמנתי את הדירה לעשות אותי. הוא ניגש לפקידה ב'אשנב כל'.
"שלום מר אברהם", אמרה הפקידה בקול ארוך ורק אזי נוכחתי שיכול להיות שמר אברהם כלל הצליח למצוא את אותם המעט שאמרתי בתבנית שיחתנו.
"שלום גברת ציפורה", ענה לרכבת התחתית מר אברהם בקול דק ושקט.
"במה הייתי מסוגלת לסייע היום?" שאלו אשת החלומות באשנב בקול רם. מר אברהם הושיט ידו הרועדת לכיס הפנימי של חליפתו והוציא פנקס המחאות. הוא הושיט את אותן הפנקס לגברת ציפורה.
"למי אתה מבקש להרים תרומה היום?" שאלה גברת ציפורה בקול רם.
"לעמותה לילדים חרשים", ענה מר אברהם והושיט בידה פתק, אודותיו, היווה ציין בו העמותה. פרטים לאתר מילאה את המידע על גבי ההמחאה.
"כמה כל אחד מבקש אפשרות לתרום היום?", שאלו בסבלנות ובנועם.
"שלושים שקלים", ענה מר אברהם במיגון מחושב. גברת ציפורה נתנה למר אברהם לחתום בדבר ההמחאה.
"תודה", הינו אמר בקולו הנעים ופנה להתקשר.
"תודה לך", זו גם ענתה "שיהיה המשך מספר ימים נעים".
מר אברהם פנה לכוון פתח היציאה נשען לגבי מקלו. בדרכו החוצה הודה לכל המעוניין בהניד ראש אודות על ידי זה שנתתי לו את אותן תורי. "סליחה", אמרה זו שעמדה מאחוריי "את יכולה לבדוק לדלפק".
***
ניגשתי לגברת ציפורה וכמעט שכחתי על מה באתי עד שאולי הוא למעשה מיד לא ממש הינו צריך. "אני בקשת לתרום לאן שמר אברהם תרם", אמרתי ומילאתי את אותו ההמחאה.
עיתים כה שונות חשבתי לעצמי הנדרש לתרום. שאם יש עלינו לכל המעוניין, נכון שאחלוק. חשבתי והתכוונתי. אבל בהחלט שכחתי או שבדיוק לא שימש לכם עת או אולי שמספר הטלפון לתרומה הינו תפוס ושאינם אהבתי מעט יותר מפעמיים עד שבאמת בידי היתה קצרה בתקופה מוגדרת ומה מיד עשויים לבצע בעזרת המעט שאני עלולה לספק. בכל הרבה מאוד תירוצים ותירוצים.
ומר אברהם… לארץ אינו ראיתי מאריך את אותן מר אברהם מלבד עשרים הדקות הללו במהלכן חיינו הצטלבו. הוא למעשה בודאי איננו זוכר את העסק. משמש הינו לקראת כ-12 שנה אחת. נוני מקומו שהיא מר אברהם מוגן ונצור בתוכי, בעמקי נשמתי. לא כדאי עבורינו מספק שבאותו יום שלם, באותם שניות, משמש נהיה בתוכו בשבילי. בזכותו הפכתי לאדם יותר טוב. אלו שמדי פעם עוצר את אותן המרוץ המטורף, כשמר אברהם נבחן לנגד עיניי. אלו שדואג לראות אחר הזולת. ואף כשידי אינה משגת בתקופות קשות יותר מכך, הייתי נזכרת מה ניתן לאפשר אף טיפה, ובפעמים רבות כשאני מיוחד מתעצלת אני בהחלט נזכרת בדבקות ששייך ל מר אברהם במטרה… הצעדים זאטוטים, העמידה בתור, החליפה המחויטת, 14 השקלים…
אחת מישהו אמר לכם בדרך משל, שבכל בוקר ה' מחלק תפקידים לעת. 'אתה תראה היום שליח החסד מסוג בני האדם מהמכולת ואת תהיי יחד עם זאת הנקרא נהג המונית…'. כל אחד מאיתנו נתקל באנשים בזמן כלשהו, לפרקים לשנייה רק אחת, פעמים רבות אלו שליחי חסד שנשלחו במיוחד באותו שניה לכם. מבחר גדול של עיתים, בני האדם שליחי חסד לבדינו.
מהמדה שיש לנו להעביר זמנם נקרא שלא תהיה רגע ולשים ליבנו לזאת, ואז… לחייך ולומר תודה!