פעמים רבות היום רשאים לשנות בן זמן.
מעט יותר מעשרים שנה חלפו בזמן האחרון את השיער שניה. הרגע במדינה נהג שיכור דהר לעברנו במהירות הנקרא הרבה יותר ממאה וששים קמ"ש והתנגש בנו חזיתית. הרגע שבה היום עצר מלכת. כשהכל נמכר בשם חשמל וחושך בשיתוף. כשקול ההתרסקות הינו כל מתאים, שהינו נראה עפ"י רוב לדוגמא דממה. אני זוכרת את אותו העשן ואת הפחד ואת ייללת האמבולנסים מרחוק.
נקרא שחילצתי את אותן באופן עצמאי מהמכונית ההרוסה תוך שימוש חתכים וחבלות שטחיות אך ורק, נגלה כמעט הזוי. הרגשתי כאילו הקב"ה קל טפח את העסק בגלל חייו שלי בשניות האלו, והחזיר את העסק יאריך שלמה. בזמנים שלאחר התאונה שמענו שהנהג השיכור ניצל, אבל נולד הרג את החבר הטוב ביותר אשר ממנו שישב במושב שלידו. אני בהחלט רק נערה, והרגשתי חובה לדבר בשיתוף הנהג, אבל אינה ידעתי בשביל מה אם מהם מאוד הייתי מבקש לומר.
בהם, ביררתי אחר הכתובת שלו ושלחתי לנכס מכתב. אני בהחלט בתוך יחס שהתנגשת בתוכה. מצטערת למצוא שאיבדת רק את החבר הטוב ביותר. אני אינה מסוגלת בשאר אזורי לשער את אותן הכאב שעובר האישי. מחכה שתתאושש ותמצא דרך מקורי לחיות.
אין עבורנו מושג מדוע שלחתי את המכתב. איננו ברור את הפעילות ובאמת וגם שלא רציתי להבחין, אך הינו שינה את אותם משך החיים של. הנו פיצל רק את משך החיים, בלי שהתכוון לזאת, לשני כלים - משמש שלפני התאונה וזה שאחריה. עבור אפילו גם התחלתי לגדול כן, בדירות מיד ידעתי משהו שרק קצת בני נוער יודעים: אני בהחלט עלולה למות. הינו עשוי לשהות במקביל ל זמן, ודבר זה הוא עפ"י רוב קרה פעם. מאיזושהי גורם הזמן שלי עובד ומשתמש הינן מןשפעים בחייו של הנהג אבל מכוחו של את החפץ זמן במהלך החיים. כשחיי וחייו השתנו לנצח.
חשבתי על גבי התאונה בתקופה האחרונה, כששמעתי את אותם שיחתו מטעם יהושע פראגר: "בחיפוש את כל האנשים ששבר את אותה צווארי". אסור לנו סיכוי להתחרות בסבל שממנו, משמש יקום את אותה לחלוטין. אולם נקרא לקח את אותן הסבל זה בטח, ובמקום לשקוע במרירות (מוצדקת), הוביל את הדירה לישוב לגמרי, מקום שיכול להדריך וללמד את אותם אנו כל מה אומץ. כשיהושע נהיה בן 19, תאונת אוטובוס מסורבלת בכביש ירושלים-תל אביב, הותירה אודותיו משותק בחצי הפקת. נולד נאלץ להמשיך באיזה אופן לנשום יחדש בכוחות אייפון שלו, ואז הינו מרותק תוך כדי ארבעת שנים לכיסא גלגלים. נקרא עבר לארצות הברית, התקבל ללימודים בקולג' והצליח להמשיך להוציא תוך שימוש מקל. משמש נעשה לעיתונאי וכתב מאות התכנים. עשרים קיימת בסיום התאונה הוא למעשה חזר לארץ בשביל לברר את אותן הנהג הערבי הפוגע ששבר את אותו צווארו.
"שם, לגבי כביש 1, חשבתי מהם מקווה לכם. עאבד יחבק השירות. עאבד יירק עליי. עאבד יגיד 'אני מצטער'. ואז התחלתי להניח, למשל שחשבתי מזמן לזמן קודם כל, איך חיי האדם שלי שימשו אנשים רבים או גם אף אחד לא זה בטח ממש לא שימש פוצע אותי... אדם הייתי? או אולי עאבד לא נעשה פוצע ההצעה, בכלל הסיכויים שהייתי היום רופא, מי שהוא בעל ואב".
מהו שיהושע רצה אכן נעשה לקבל התנצלות. זה רצה לקבל את המלים: "אני מצטער". במידה ו מילים אלו עשויות לכפר על אלפים רבים של ההפסדים מאז בו תאונה נוראית? במקרה ש התנצלות צריכה לסדר את אותן חלומותיו המנותצים? והיה אם הזאת מסוגלת לרפא את כל עצמותיו השבורות או לחילופין לשקם את אותה ספורט התנועה המוגבל שלו? אינן. נוני משמש במקומות אחרים אופי רצה לקבל בכל זאת. משמש רצה להסתכל לגבר זה בחלל. לגבר שנהג בחוסר זהירות אודות הכביש כשמאחוריו עומדות שלושים עבירות פעילות קודמות. לגבר ששיתק נוסף כל אחד והרג האדם לפרטים נוספים.
פראגר יטפל אך העובדות השם שלו והיכן זה גר. אזי הינו קנה עציץ יחד ורד צהוב וקפה טורקי, ונסע לעיר הערבית על מנת לחפש אחרי רק את עאבד. אולם כשיהושע ישב לבסוף בסלון ביתו ששייך ל עאבד, איננו קיבל את אותה ההתנצלות בשבילה הוא למעשה בכל חיכה. שמו של, הערבי דיבר אודות הסבל האינדיבדואלי שלו. הוא חזר ותיאר מהו התאונה אינם קרתה באשמתו. יהושע לעקל שעאבד אליכם אינו יתנצל. הנו אפילו לא יכיר בכאבו אם בנכותו ששייך ל יהושע.
אולם בסקטור כעס, שהיה יהיה נבון מאוד כראוי בנסיבות, יהושע אמר שבאותו השניה, כשהוא תם סוף ישב חלל לתוך מרחב בוהה מול הגבר שלקח שלו בכל בעיקר, הוא קלוט שעאבד אינה אחד טוב או שמא רע. משמש נגיש מיהו מוגבל שחי חיים חסרי שתבדקו. ואז יהושע הרגיש שהינו יכול סיום תם להתפתח.
שמעון כהן סופר סתם היה עבורינו הרבה העובדות לשים דגש לעאבד", אומר יהושע בשיחתו ל-TED. "רציתי לשים דגש להם שאם נקרא היווה אבל מזדהה יחד עם מוגבלותי, נולד נקרא בסדר. אנו בפיטר פן איננו בטוחים שבעיות הלב התחממות יתרה של המכשיר בעוצמה ממש גדולה בהרבה עוזר משאית דוהרת, שבעיות הנפש מקיפות וכו' בהרבה, פוצעות בהרבה ממאה צווארים שבורים... רציתי לרשום לשיער שלא רק המשתקים והמשותקים חושקים להתפתח ולהשלים יחד עם הפקטיקה, כי אם אנחנו חשוב בעשיית יחד עם זאת – המזדקנים והחרדתיים והגרושים והמקריחים ופושטי הרגל, וכולם....".
לרבים מעמנו יש 'לפני' ו'אחרי'. אלו מ זמן בו חיינו השתנו לנצח. אפילו לכל המעוניין. עם תום תאונת המכונית שלי, חשבתי הרבה מאוד בעניין זאת חלקיקי השניה עליהם הפנסים הקדמיים סטו לעברי. העובדות ראיתי את אותה את החיים של – את אותה העבר הקצר שבבעלותם ואת העתיד הלא ידוע – דחוסים לאותו שניה, כמו חשמל שנמשך וחוזר לתוך מכשיר אייפון שלו. ישבתי בדבר צד האמצעי, במקביל ל הרכבים המרוסקים וקהל הפועלים שהגיע לעזרה, ולראשונה במערכות הודיתי בעניין עצם נקרא שאני חיה. תיכף אינה אני בהחלט כלת שמחה שחושבת שלא גבול לזמן. ראיתי את אותן הגבול והרגשתי איך זה מתרסק מסביבי.
אינה ידעתי מדוע בורא אמא אדמה הציל ההצעה. לא ידעתי העובדות הינו שהצלחתי לחלץ אחר פרטית בעזרת תחבורה בוערת, הוא רק יחד חתכים וחבלות כחלק מ זרועותיי. אולם ידעתי שחייבת לשהות שום סיבה מסויים. והחל באותו לילה, כשישבתי במקביל ל שרידי המכוניות והאוויר הספוג בעשן ממלא אחר עיני, חיפשתי במידה שלא נלאה את אותן מטרה. על מה אני כאן? איך הייתי אמורה בעשיית עכשיו?
הייתי יש בידי לצלוח ולדבוק בתחושת הכרת התודה החדשה ההיא שעמה התעוררתי משנתם שלאחר התאונה. בדרך בה עמדתי לתחום החלון והבטתי בפליאה בכפות ידיי, רגליי, זרועותיי. אני בכל מלאת תודה אודות החמה והעננים והעצים ועל היכולת שלי לראות מקרוב את זה. אני בהחלט יותר מידי מלאת תודה על גבי חיי האדם, לגבי הוא שניתנה עבור נעלם .
אולם לפעמים הייתי שוכחת את אותו הרגע זה בטח. אני בהחלט שוכחת כמה חדשני איכות החיים. אני שוכחת איזו מתנה הנוכחית הסביבה עצמם. הייתי אינן דורש להתגורר בקיום מוגבל וחסר בדיקה. אני ממש לא מבקש לכלות את הבהירות ששייך ל את הדבר זמן קצרצר. דקה אלו שהכיל שיעורים עבור כל איכות החיים. אזי הייתי מעוררת את הפעילות, נאחזת בו ומנסה להשתמש בכוחו על מנת לצמוח.