פה זה, ודבר זה עשוי בנו. אם נצא מעבדות לחירות
מקבל אופי שהתחלקנו לשתי מדינות לשני עמים: תוך שימוש מיהו, בייחוד שהיא פוליטיקאים ועיתונאים וכל מי שעובד בשטח, עובד באינטנסיביות בבחירות. העם אחר יש כ לקיאקים בירדן, בריחוק מקום ממלחמת אזרחים, ושאינם מרגיש מפולג ומשוסע למשל הפוליטיקאים ממנו. ספר תורה קטן למכירה תודיעו לעסק כשיש ממשלה, או אולי כשהולכים יחדש לבחירות (ונראה שהדבר עושים בקרוב, איננו משנה איזו ממשלה תקום).
החופשה של החברה שלנו באזור הצפון, והשיחות בעלי ילדים צעירים על ידי, חידדו את אותו הנקודה הבאה: מדינת ישראל לא במידה קשה – הנוכחית מכניסה את כל עצמה בכוח לדרגה קשה מאוד. סיפרתי לצעירים על גבי איך שבילדותי עבור כאן ממטבע ושמו שקל למטבע ושמו שקלים, מפני משבר כלכלי ענק. אינפלציה. כשראינו את אותה החרמון, ציינו את הקרבות הקשים מטעם מלחמת ששת הימים ומלחמת ימים כיפור. ומה בדבר ילדי קריית־שמונה, שגדלו באותו מקום פגזים מלבנון? כל אלה תיכף היסטוריה רחוקה, ברוך שמו. מדינת ישראל אינם מתמודדת חייהם בעלי משבר חיצוני - כלכלי, ביטחוני, מדיני - שמאיים על גבי קיומה. להפך. היא כאשר מדובר מצוין במרבית מדד, אבל מתעקשת למלכד את אותה עצמה בלופ לזמן רב מטעם העדר יציבות.
השאלה איננה בהחלט עד אינן נתניהו, אלא גם בהחלט או שלא מדינתנו. מיהו שבאמת רוצה להניח את אותן האגו באזור, אינם ישתיק חצי מהציבור בערמומיות. טובתם השייך ארץ ישראל לא ממשלת 61 שמי הצדדים יצליח "לגנוב" למורת רוחו מסוג הצד אחריו, אלא ממשלה מלאה שתייצג 9 שיותר מפלגות ומגזרים, ותרחיק ציבור הצרכנים מהתהום.
***
או לחילופין היוו מדברים עבורנו סיפור מאוד בלי שמות, אינם אני מאמינה. אזי הנה הסיפור, בעלי האינפורמציה המלאים:
יצחק שפירא, אדריכל בן 45 ממושב הזורעים, סיפר עבור המעוניינים השבוע כך: "בערב חג הפסח דיברתי בשיתוף אייל המבורגר, שקיבל ממני כליה השנה. אייל נקרא בן 53 , מהוד־השרון, אבא לשלוש בעלויות. לדוגמה אנו, דיברנו לגבי פסח הנקרא השנה שעברה, וכמה כל השתנה, אך בעזרתו וכל זה כן השתנה: נולד סיפר כל מה בפסח בשנה שעברה, אי אלו חודשים לצורך ההשתלה, בסגר המסיבי, משמש נקרא ראוי להגיע לטיפולי דיאליזה. הסגר נהיה הדוק, משמש נסע ברכב בערך רק אחד לגבי הכביש, ושוב־ושוב השוטרים עצרו אודותיו במחסומים. אייל נמכר בשם עיצוב לו תעודת מחלה ואישור למעט מכובד לחולי כליות. השנה הנו חוגג כשהכליה שלי לתוך גופו, הכל הנו זיכרון מרוחק. עד מאוד מעבדות לחירות. החלטנו לחפש דירה להשכרה אחר ההתכתבות של העסק בקבוצה ששייך ל ארגון 'מתנת חיים'. בתוך איזה סכום שניות הגיעה התגובה המדהימה שהיא יעקב".
יעקב הרשקוביץ גר בגזרה בני דקלים ומשרת כשוטר סיור בתחנת קריית־גת. איך הוא מספר: "הרבה שנה חשבתי אודות תרומת כליה, וכול בודדת נרשמתי ובסוף ביטלתי.
הסגר ההתחלתי בפסח שינה אותי, וגרם לי לגשת אודות נקרא לשקול. סופר סתם נתניה במחסומי קורונה, ופגשתי מידי הרבה אנו כמו למשל אייל, בדרך לדיאליזה עד באופי לביתנו מדיאליזה. כאבתי בעזרת איתם את כל מה שקורה במדינה אלו קיימים, והבנתי שאם יש עלינו עבורינו יכולת לאפשר בעצם לאחד מהם – עליי להרוויח הנל. הפעם איננו התחרטתי. התהליך נהיה לא ארוך והכליה שלי באה בתוך בני מתתיהו, אבא לארבעה, בן 41 , ממבשרת ציון. היא נקלטה טובה באופן מיוחד, ברוך שמו, והוא חזר לחיים ולתפקוד מושלם. תרומת הכליה זו אף אחד לא הגה הכי תופסים ומרגשים שחשוב. למשל שאשתי מציגה, הינו הכי קרוב ללידה שגבר יוכל להרגיש..."
בעודי מבקשת אחר רשותם הנקרא הארבעה לפרסם את כל הסיפור, שמתי לב שבעוד מגוון ימים יחול ימים השנה הבכור לפטירת הרב ישעיהו הבר, מייסד עיצוב "מתנת חיים". המוריש שהחל את אותה מהפכת תרומת הכליות הכליות בארץ, ונפטר מקורונה.
ספר תורה קלף "ל כותבים ש"צדיקים במיתתם קרויים חיים", למעשה, וגם אחרי פטירתם אלו ממשיכים לגור ולהשפיע בעולם הוא. להשפיע אפילו על שוטר שעומד במחסום ובודק חולי כליות. 5 שהמשפט הוא הולם בעניין הרב הבר.
***
במשך שבוע השני נמשיך עם החזרה לכאן כפי שהכרנו אותו: בתי עיתון, אזורים חיוניים, הופעות, מסעדות. הבטחנו לנו די הרבה בשנה זו, אבל זאת אינן חוכמה לוודא כשהכל סגור. החוכמה הנוכחית ליישם כשהכל פתוח. ספר תורה מלא נדבר, למשל, על אודות היחס בודדת חלל המגורים אל ה אמא אדמה שבחוץ. איזה סכום התרפקנו לגבי השבתות ולכן החגים יחד, ואף על גבי ימי חוץ לארץ בתוכם כל בני הנכס לא מתרוצצים לכל צלח אלא אף מבינים, משחקים, חיוניות משמש במקביל ל הוא. עכשיו, כשמותר לצאת, למקרה נדע לאזן?
9 דיברנו לגבי דברי האוכל הפרטי. לגבי באיזה אופן אינו צריך לזלול לעולם החוץ, מזון מתועש ורווי שומן ומלח. למקרה נזכור זה כעת, כשאפשר מהתחלה לצאת ולאכול הכל בחוץ?
לפני דוגמה: האופנה והשמחות של העסק. אי אלו מספר פעמים שמענו משפטים לדוגמא "חסכנו עשרות אלפי שנוח ועשינו בר־מצווה יותר מידי רצינית ויפה, נטולי לאריחים בני האדם שאנו אינן מעוניינים שיבואו, והם לא חולמים על שנזמין". או לחילופין למשל:
"הלוואי ונמשיך בעזרת חגיגות אישיות, שפויות, בת מצווה. במקרה ש יהווה לנו אומץ?"
אותם מקיים השאלה. במידה ש יהיה לך אומץ, במידה ו נזכור, במידה ו נשתנה. במידה ש מיוחד "נחזור לשגרה", או שמא נבין שלא עברנו את השנה הזאת אבל בשביל לחזור באופן ממשי לאותו הנעשה.
קיים זה, וזהו עשוי בנו. במידה ש נצא מעבדות לחירות.
בתוך הטור השבועי ב"ידיעות אחרונות".