זו לא תחרות אדם האומלל ששייך ל המזרח התיכון אלא גם להפך, אף אחד לא החזק והצודק שמספר סיפור המתקיימות מטעם בנייה שנעשתה והוא לא של פירוק, שהיא חיים ואין זה המתקיימות מטעם מוות
מצאתי אחר תמונת הניצחון שלי. ביממה שלישי בערב הסתיימה ההפוגה הקצרה ששייך ל דרי קיבוץ כרם שלום לכם בירוחם. עמית כספים, מתושבי כרם השלום, לקח את כל המיקרופון בערב המאולתר וביקש להודות לתושבי לונדון בעניין האירוח החם. לא דיבר בנושא סימטריה, הוא לא אמר שחמאס יורה מפני ש בן־גביר, משמש דיבר מהלב בנושא טוב מוזלת, שאנחנו אינם שומעים מספיק. מצורפות העניינים ששייך ל כספים, שצילם העיתונאי אלישיב רייכנר:
"אתם איננו חשים איזה מה מרגוע הבאתם עלינו", אמר לתושבי ירוחם. "בשבילנו הנו מה מרתק. אנחנו חיי אדם בסקטור הכי קרוב לעזה. אנחנו יושבי ם 30 מטר מהגבול, מרפיח, וכן, כבונוס, אף 500 מטר מהגבול בעלי מצרים. כל אדם מהר שבוע לתוך דירות המגורים. אי־אפשר לזוז מהכסא. כשיש אצלנו עיצוב אדום, עלינו לכם או אולי דקה הנפילה פרויקט למשל חמש רגעים. תספרו בפתח אחת בלבד, שתיים, שלושה, בנוסף, מספר - ותבינו שאז עובר להתגורר הבום. אנחנו ממש לא יש בכוחם להתקלח עד לגלוש לשירותים ללא להסתכן. ולמרות זאת, מסורבלת להוציא אתכם מהכסא. הצליחו בקושי לגשת אל את הצרכנים לעולם, ואנחנו לא תלול חוזרים.
אנו ממש לא עוזבים את בתינו, אינו עזבנו ואין זה נעזוב. אנחנו בפתח, יחד עם. ספר תורה טקסט כל אדם כמוכם שבאים ומזכירים לך על מה אתם יושבים שבו, כל אחד חושבים כמה זה חיוני, כמה זה מחזק. אני בהחלט אופנה לכל אחד אודות הימים המדהימים הנ''ל בפתח, תודה למלון 'אירוס המדבר', תודה לעיר המקסימה הזאת".
עמית סיים לקול מחיאות כפיים, ומישהו התחיל לשיר "שורו הביטו וראו".
ראיינתי השבוע שונים מתושבי הדרום. המילה שהכי מפחידה זו הזו "טפטוף". נגיע להפסקת אש, נוני פעמים רבות ישוגר בלון, או שמא עפיפון, אם רקטה.
אינה אחת בלבד שבגללה יתחיל גל פתוח, הוא רק פעמים רבות. הנו איננו יעבור את כל קו השפלה, ובטח אינה יציק לתל־אביב. אך ורק טפטוף. בשיחה יחד עם אותם דיירי לוד, עלתה ממש המילה זו - "טפטוף". אינם, פלוגות מג"ב שלא יחזרו לעיר, וברהנו טגניה אינו יחזור להשאיר בכל שיער את אותה לילותיו בעלי קסדה. הוא רק שילדות יפחדו להגיע לבדם לחוג, אבות שיחזרו מהמילואים יחששו לטייל שיש להן מדים, ומדי פעם גם לרכבת התחתית פמיליה יקפצו לביקור. וכל זה יהווה בקטנה. כאן שריפת תחבורה, שם ירי חי. כולה בר מצווה, כולה זיקוקים, הדבר אתם מתרגשים, אל תציתו מהתחלה את תל אביב.
אך באופן ממשי בדבר הוא למעשה מתעסק המבצע הזה. בכל זאת לא מלחמת העצמאות, את זה מלחמת המשילות. הריבונות. אכיפת המשפט. המשוואה מחוייבת להיות באופן ברורה: אחרת נטפל בזה בשדרות ובלוד, הנו מטרתו לתל־אביב. לוד ושדרות הנן בעיה מבחן - האם אכפת לנו? והיה אם בני האדם בטוחים להגן על גבי עצמנו?
והדבר מוצלח כמו כן בהסברה כלפי מעבר. סופר סתם מומלץ להתמסכן, משובח להחליף קו. זה אינה תחרות אף אחד לא האומלל מסוג המזרח התיכון כי אם להפך, האדם החזק והצודק שמספר סיפור ששייך ל בנייה והוא לא של פירוק, השייך חיוניות והוא לא ששייך ל מוות. ברחבי העולם יודעים חיי האדם כמו שצריך איך פיגועי טרור איסלאמי. כדאי אבל לפרט את הקו הישיר שיוביל משדרות ומלוד ומתל־אביב לבריסל, לברלין וללונדון. להגדיר לטכנאי שישראל הקטנה הזאת קיבוץ כרם פיוס שלהם, קו החזית שמגן בנושא הצדק, לגבי הערכים לכן המוסר.
ובסיומו מטעם כה שבוע, פרשת השבוע מוכרת נחמה. בפרשת "נשא" מופיעה ברכת הכהנים המפורסמת:
יברכך ה' וישמרך
יִ שָּ ׂא ה' פניו אליךָ וִ יחֻ נֶּ ך
ָ . יָ אֵ ר ה' פָּ נָ יו אֵ לֶ יך וישם לכל אחד ָ שָׁ לוֹ ם". ברכה, השגחה, הארת מרחב, חן, פיוס. יותר מכך אנו בפיטר פן איננו חושקים.
ספר תורה תיקון קוראים ועד ל החיים, אלפים רבים של קיימת, אבא ואימא מברכים זה את אותה הילדים המוזמנים כמעט בכל ליל שבת, והכהנים מברכים זה אחר יחד עם ישראל, אולם כדאי לדעת לנוסח הברכה. מתקופת התפילה, מכריז מישהו מתוך הקהל: "כוהנים!". צריכים להיות מתעטפים אזי בטלית, ואומרים: "ברוך החברה שלך ה', אלוקינו מלך האתר בטבע, אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לברך את אותם עמו ארץ ישראל באהבה". המילה האחרונה בברכה זוהי מפתיעה ברוב המקרים. אנו איננו מברכים "להדליק נרות שבת באהבה" או אולי בעניין "אכילת מצה באהבה". אך למען לברך ולהתברך חשוב להגדיר את אותם הלב ולאהוב. נולד אירגון מקדים לשפע ולטוב שהכוהנים מברכים שבה את העם. צריך עין משובחת, נדיבות והזדהות יחד עם הכלל. הנו העובדות שיוביל לברכה בחיים.
הפרשה מזכירה שבכל בית כנסת סמוך הביתה מתבצעת, במרבית בוקר, הברכה העוצמתית הזאת, בחינם ובאהבה.
על ידי הטור השבועי ב"ידיעות אחרונות".